פסק-דין בתיק ע"פ 62827-12-12

השופט ש' ברלינר:

1.         ביום 6.12.11 איים המערער על אשתו בביתם בחיפה, באומרו לה כי ירצח אותה, כשהוא אוחז בידו שני סכיני מטבח, ורק כאשר נכנס בנו שריף הביתה, הצליח הבן להרגיע אותו. כמו כן, כך נטען בסעיף 4 של כתב האישום, בתאריכים שונים איים המערער על אשתו בפגיעה שלא כדין בגופה, ובכוונה להפחידה אמר לה כי יהרוג אותה בכך שישפוך עליה חומצת מלח ויעשה ממנה מפלצת. על כך יוחסה לו בכתב האישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום בחיפה (ת"פ 11331-12-11, בפני כב' השופט פלאח) עבירה של איומים, לפי סעיף 192 של חוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.         תחילה כפר המערער במיוחס לו, ובהמשך, בעקבות הסדר טיעון שבמסגרתו נמחק המפורט בסעיף 4 של כתב האישום, חזר בו המערער מן הכפירה; הורשע בעבירה האמורה לפי הודייתו, וניתן לגביו תסקיר של שירות המבחן מיום 7.9.12, בו סוכם כי "לעניין העונש והעובדה כי פלוני אינו מקבל אחריות לביצוע העבירה ומשליך את האחריות על אשתו, אנו ממליצים על ענישה הרתעתית שתחדד עבורו את גבול המותר והאסור." כמו כן נבדק עניינו של המערער על ידי הממונה על עבודות שירות. בחוות הדעת של הממונה מיום 21.11.12 מפרט הרופא מטעם הממונה כי המערער בן ה-57 לוקה במחלות (ובהן סכרת והפטיטיס C), נזקק לתרופות, ונמצא במעקב מרכז מתדון בבית הגפן בחיפה. הממונה מפרט כי "המועמד משתמש בסמים מסוג אופייאטים וקוקאין מעבר לטיפול התחזוקתי אותו (הוא) נוטל בקביעות. אי לכך (המערער) לא ניתן להשמה בעבודות שירות."

3.         בגזר הדין מיום 17.12.12 הטיל כב' השופט פלאח על המערער עונשים אלה: מאסר בפועל של 6 חודשים בניכוי תקופת מעצרו וכן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים אם יעבור המערער פעם נוספת את העבירה בה הורשע.

על כך מלין המערער. בערעורו הוא מתאר את הנסיבות האישיות המצדיקות הקלה בעונשו: הוא אדם מבוגר וחולה, הוא השתנה ומאז המקרה וגם להבא לא יהיו עימו כל בעיות, ראוי להתחשב במצבו והוא מצידו, כלשונו, לא יחזור לעשות שטויות.

4.         בדיון מיום 28.2.13 הסביר בא כוח המערער כי אף שנרשמו לחובת המערער הרשעות רבות בעבר, זו היא העבירה הראשונה המיוחסת לו בתחום האלמ"ב; זה תקופה שהמערער שומר על ניקיון מסמים, וראוי כי יופנה שוב אל הממונה, שכן כיום הוא עשוי להימצא כשיר לביצוע עבודות שירות. נעתרנו לבקשה זאת, וכיום מונחת בפנינו הערכה מעודכנת מאת הממונה (מיום 10.4.13). הפעם לא נמצאה אינדיקציה לשימוש בסמי רחוב, והמערער נמצא כשיר לשיבוץ בעבודות, תוך המשך מעקב של בדיקות שתן. כמו כן ביקש הממונה כי בית המשפט יזהיר את המערער כי "מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל."

5.         ב"כ המערער מבקש כי לאור חוות הדעת המעודכנת שנתן הממונה, נקל עם המערער בכך שנורה על ריצוי העונש בעבודות שירות. מסביר עו"ד בולוס כי לאורך 30 שנות נישואין המערער לא פגע באשתו, לא מילולית ולא פיזית; זו העבירה הראשונה בתחום האלמ"ב; המערער היה במעצר משך חודש ימים, הוא נקי מסמים זה 4 שנים, ושליחתו לבית הסוהר עלולה לדרדר אותו חזרה למעגל מחודש של שימוש בסמים. יש לתת משקל לשיקומו של המערער, והדבר מצדיק כי נעניק לו את ההקלה המבוקשת.

לכך מתנגדת ב"כ המשיבה. היא מפנה לחומרת האיומים ולנסיבות ביצוע העבירה; מציינת כי אין לדעת מה היה קורה אלמלא הגיע למקום בנו של המערער והצליח להרגיעו; העבירה נפוצה; הסיכון לקורבנות האלימות במשפחה גדול; התסקיר אינו חיובי, ולדעתה "שליחתו של המערער לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות תעביר מסר מקל ותחטיא את מטרת הענישה". כך במיוחד לאור הרשעותיו הקודמות של המערער.

6.         המערער יליד 1954. לחובתו 31 הרשעות קודמות במגוון עבירות. תחילתן עוד כשהיה נער, והן כוללות, עבירות אלימות רבות: נשיאת פגיון, גרימת חבלה גופנית, תקיפת שוטר, גניבות, פריצות, איומים, עבירות סמים, ועוד. הרישום הולך ונמשך על פני שנים, עד לשנת 2008, שאז הורשע לאחרונה המערער ב - 4 עבירות של גניבה, ובשתי עבירות של הסגת גבול פלילית, ונדון ל - 24 חודשי מאסר בפועל. יצוין כי גם בשנת 2005 נדון המערער לשנתיים מאסר.

7.         די בהרשעות הקודמות הללו, המעידות על דרך חייו של המערער, אופיו, והמסוכנות שבו, כדי להביאני למסקנה כי אין מקום להקל בעונשו. לכך מצטרפים נימוקים נוספים: יש לראות חומרה בתוכן האיום (רצח), תוך אחיזה בשני סכינים;  לכך נלוותה השפלתה של אשתו, בכנותו אותה "שרמוטה"; נוכח הכפירה והחזרה ממנה רק במאוחר, ולאור האמור בתסקיר, אין לומר כי יש במערער חרטה של ממש או הבנה של חומרת מעשיו. עונש אותו ניתן לרצות בעבודות שירות לא יתאם את המומלץ בתסקיר: "ענישה הרתעתית שתחדד עבורו את גבול המותר והאסור". הערכאה הראשונה הייתה ערה, בגוזרה את העונש, לכל השיקולים, הן אלה שלחומרה, כמפורט בסעיפים 4 עד 7 של גזר הדין, והן אלו שלקולא (ס' 8 של גזר הדין) ובסופו של דבר הוטל על המערער עונש הנוטה בבירור לקולא.

8.         יש לברך על הימנעותו לאחרונה של המערער משימוש בסמי רחוב, יש לקוות כי יתמיד בכך גם בעת שהותו בבית הסוהר, וכי האחראים על כך בבית הכלא ידאגו כי הניסיונות לשקמו יימשכו, אך אין בכך כדי להצדיק, לדעתי, הקלה נוספת בעונש שהוטל עליו בערכאה הראשונה.

9.         נוסיף, כי הפנינו את המערער לבדיקה אצל הממונה תוך שרשמנו "שאין בהחלטה זו כדי לפתח ציפיות כלשהן ו/או הסתמכות אצל המערער ו/או בא כוחו." (עמ' 4 לפרוטוקול).

10.        לאור כל האמור, אני מציע כי נדחה את הערעור.

השופט י' גריל,  ס. הנשיאה (אב"ד) והשופטת ב' בר-זיו:

א.         המערער כבן 59 כיום, וכעולה מחוות דעת הממונה על עבודות שירות, בסעיף 4.1 (הערות הרופא) סובל המערער מבעיות רפואיות שונות.

בית משפט קמא הסתפק בהטלת 6 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו של המערער), זאת לאחר שהפנה את המערער לממונה על עבודות שירות, אך חוות הדעת שנתקבלה בבית משפט קמא העלתה שאין המערער מתאים לביצוע עבודות שירות, משנמצא כי בדיקות השתן העלו שהמערער משתמש בסמים "מעבר לטיפול התחזוקתי אותו נוטל בקביעות".

ואולם, לפי חוות הדעת העדכנית מיום 10.4.13, שעל הזמנתה הורינו, ניתן לשבץ כיום את המערער לביצוע עבודות שירות, משלא נמצאה אינדיקציה לשימוש בסמי רחוב.